ככל שהזמן עובר אני מבינה כמה חזקה אהבתי. הימים עוברים כצללים
אפורים חסרי חשיבות והזמן מאבד את ערכו. חודשים עברו מאז
התראינו בפעם האחרונה. מבט עיניך המצועפות כענן המסתיר שמש חמה
חקוק בזיכרוני. והעולם הנרקם בינינו בלבד, בו לא היה מקום לשום
אדם מתפוגג אט. ושאר האנשים החיים את חייהם ולא מבחינים בעצב
השרוי לי בלב. אומרים אהבה היא תוצאה של זמן ומקום, לא היה לנו
זמן, אך שום מקום לא נותר לאהבה אחרת. מחשבותיי לך נתונות ורק
בידיך חולמת להיות שקועה. זוגות אוהבים - עוברים, משתנים.
ועליך, על שפתיך חושבת. על החיוך ביום גשום וקודר שחימם את כל
גופי. המוזיקה בלב - עולה, גועשת. כשאני עוברת על יד ביתך
נזכרת בפגישתנו האחרונה. אוהבת אותך כמו שלא אהבתי אדם בחיי.
עולם הנרקם בינינו בלבד בו לא היה מקום לשום אדם, גם לא לך.