לא אזכור יותר ממה שהיה.
כל התרחשות נוספת
תעיק על מוחי
לאחרונה אני חי רק על זה:
אתה ואני יושבים על הספסל
הכלבים מתרוצצים סביבנו
שני כתמים מטושטשים שובבים.
אני נושם את אותו אוויר.
השעה תמיד שלוש בצהריים.
הכחול של העיניים שלך
ממשיך להתמלא
רק בגלל מה שאני עושה ממך
אבל זה אותו כחול, אותם שמים,
אותו גן, אותו יום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.