לא זרות כאן התנועות
וגם לא הפנים
כמו כן לא הניחוח
ואין מקום למסתורין

וידיעת הארץ
עליה אין כל עוררין
כל עקומה פה וסטייה
הוטבעו בה  סימנים

הרי הוסכם מראש
ובאת לדרוש
עד שהכרכרה הופכת דלעת
אתה לוגם תירוש

בועט כניסה אל החדר העמום
מעיף מבט על איורים
חיוך עירום וכמה מילים

שעון חול לדיבורים
מילת שני הברות זולגת
וכבר גמעת דרך
זהו חום שלא שלי
מושאל מן הספרייה זה הכרך

תם זמן לדיבורים
פה נכרתה לה ברית
מה שדרשת גם אדרוש
הרי הכל  שווי ערך

אז כמה כפתורים עפים
וכמה ממחטות
ריקודי ידיים
הופכות ספק אולי זרות

לפני הברית שוחחנו
ואחריה אל הפועל
נגמר בלב
נחתם הרי
זהו עסק

יד אחת עם אגודל מעל
והשליטה של מי עכשיו
מי שנקשר
נחבל
מי שזוכר
מחיר מלא ולא מוזל

סחורה יצירתית קיבלת
חמה וגם טרייה
אימרת בד כחלחלה
דהויה וגם כן מהולה

אז שעון החול בגרגריו האחרונים
מורה לך על יציאה
והיד  מכפתרת ומיד מתפנה
לענוד את שעונך על זרוע חזקה

ואחרי שתיקה ארוכת ידיים
משפט אחד נפלט

האם זהו גירוש או מה כן מה?

ומפאת חומות הגטו
בו אני שוהה
אליו הגעת כי אני
לקירותיי כבולה
מלמלתי שקר גס
לא
זאת הזמנה

הפכי את שעון החול שוב
הנני
אני בא
כמה ידעתי בו ברגע

זוהי מלחמה.