גרסה שנייה  /שירה

אני מנסה לברוח, לא רוצה
להרגיש בכאב, חבל שהכרתי סוג אנשים הלא נכונים.
אני מחפשת קצת שקט, שואפת לשלווה.
מתי אתחיל לראות כבר את האור?!
אני רוצה חברות אמיתיות, לא כאלו
שיתקעו בי סכינים לגב.
רוצה שיחזירו לי את ההזדמנות,
עם הבחור בו התאהבתי.
איך שהוא נכנס לתוך עורי וליבי.
הכל הפך נעים, עכשיו הכל קפוא כקרח,
ואני רוצה לברוח, לברוח, לברוח מכאן.
פזמון: החיים הפכו לקרח,
לפני הרבה זמן,
ורק אתה יכולת לשנות את זה.
אם רק היית נותן לי הזדמנות,
אם תפסיק להיות עיוור, ותכיר במציאות.
אולי אני לא מאמינה באהבה,
אבל איתך הכל היה שונה.

אתה כמו סם, נכנס לתוך הדם.
לא יכולה בלי לחשוב עליך, עכשיו אני רק בוכה בגללך.
מתפללת שהכל יחזור בינינו, מתפללת שתבין ת'אמת.
מתפללת לאלוהים לתת לי רק הזדמנות איתו,
שיפסיק לתת לי את הדמוי חברות האלו,
רק שיהיה יותר טוב פה.
פזמון: החיים שלי הפכו לקרח,
לפני הרבה זמן,
ורק אתה יכולת לשנות את זה.
אם רק היית נותן לי הזדמנות,
אם תפסיק להיות עיוור, ותכיר במציאות.
אולי אני לא מאמינה באהבה,
אבל איתך הכל היה שונה.