הולכת בשקט / אפילוג |
כמו אבן שאין לה הופכין,
אני חוזרת לדרכי הממכרת,
המשחררת.
זה צף מעליי
כמו הילה של מלאך.
אני
מנוכרת,
אכולה.
והם חגים מעליי,
חוגגים את לכתי,
לכת נפשי.
2.1.09
ואת ריקודי האחרון, ארקוד בלעדיך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|