צועניה אבודה / כשבאמת אמות |
ליבי מכוסה זר שושנים נבולים, גופי רקוב, נושק לאדמה.
בקרוב יגיעו האורחים האבלים, להלוויה שכינסתי לעצמי מיום
היוולדי
מענין איך ארגיש כשבאמת אמות.
אולי, הקלה?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|