אל תשכח, את השם שלי.
אם אתה בכלל זוכר אותי.
מחר אני, כבר לא יהיה.
אל תגיד שזה כואב.
החיים קשים, לחצים.
ואני עוד לא הגעתי לעשרים.
בקושי ראיתי את החיים.
אבל עכשיו הם נגמרים.
תגיד לאבא שלא ייבכה.
אני מצטער שהייתי בן כזה.
תגיד לאמא שזה לא אשמתה.
וזה לא בגלל שאותי לא אהבה.
אור לבן, כבר מחכה.
לא יכול להיות בלי זה.
כל הפחדים! כל הצרות!
כל הכאב - נעלם פתאום.
אל תדאג, זה לא נורא.
גם ככה לא ידעו שיש לי נשמה.
המילים, האחרונות.
הן תמיד הכי קלות.
זה משחרר, לדעת שהמוות מתקרב.
אין בעיות, אין כשלונות.
פתאום לא דואגים מלקבל מכות.
זיכרונות מתערבבים - לא מוצא את הטובים.
אור לבן, כבר מחכה.
לא יכול להיות בלי זה.
כל הפחדים! כל הצרות!
כל הכאב - נעלם פתאום.
אור לבן, כבר מחכה.
לא יכול להיות בלי זה.
כל הפחדים! כל הצרות!
כל הכאב - נעלם פתאום.
כל הזכויות שמורות לדן 18/01/09 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.