[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר מאלבוגט
/
חרא של שיחה-פרק ו

עוד יום משעמם במכללה, אני חושבת שאכלתי איזה סנדוויץ' מקולקל,
בטח שוב פעם נדפקתי עם ביצה קשה, היום הזה ממש לא מתחיל כמו
שרציתי ועכשיו בנוסף לכל אני משתגעת לשירותים.
הלוואי והיה לי פיפי, נשים תמיד הולכות לפיפי בזוגות, אף פעם
לא הבנתי למה, בכל הפעמים שחלקתי עם מישהי את זמן הפיפי שלי רק
אני עשיתי והיא "שמרה" לי, בשונה מהתקופה היפה בכיתה ד' בה
חלקתי שירותים עם בנות בגילי, כיום קיימים מנעולים בדלתות ולא
נראה לי שקיימת איזושהי סיבה מוצדקת לתופעת ה"בואי נלך
לשירותים, אני צריכה שתשמרי לי". התחלתי לתור אחרי השירותים
הנקיים ביותר במכללה שהיו בקומה השלישית וזה לא ממש כיף לסחוב
בטן שמאותת על פורקן כמו איזה הר געש שעומד להתבקע, לתוך שלוש
קומות של מדרגות רחבות.
הרבה סטודנטים היו במכללה מכיוון שזו בדיוק תקופת המבחנים
והפקקים למכונת הצילום בספריה געשו יותר מפקקי איילון. הגעתי
ליעד המבוקש, שמעונה המנקה העיראקית שלנו בדיוק יצאה מהשירותים
עם הדלי והסמרטוט ואמרה "את יכולה להיכנס חמודה זה נקי עכשיו"
, חייכתי והרגשתי שהבטן שלי מחייכת גם היא, פתחתי את הדלת
ולמרות הניקיון החלטתי לרפד את האסלה בשכבה עבה של נייר טואלט
זול. האסלה הייתה קרה ועכוזי חם, המפגש לא כל כך נעים בלשון
המעטה, זה כמו לשים יוד על פצע. אני יודעת שאנחנו טוענות
שאנחנו לא מחרבנות אבל זה רק סיפור כיסוי, יש לי אחת בכיתה שכל
מה שהיא אוכלת היא אוטומטית מחרבנת, לפעמים היא אוכלת בשירותים
בשביל לחסוך ולפעמים היא פשוט זורקת את האוכל לאסלה בכדי לחסוך
זמן. גרפיטי, בכל מקום יש גרפיטי, אני ב"פאקינג" מכללה, איזה
אנשים יש פה ועוד בשירותי נשים? אחרי שהתעלמתי בעדינות
מהגרפיטי של "רודריגו תעשה לי ילד!" התחיל המסע המטאבולי
שלי.הרגשת הפורקן הייתה נעימה אך לא כמו הריח שהחל משתלט לו על
החלל, אבל יודעים מה? על הבולבול שאין לי!
בעודי מרוכזת בעניינים גולמיים אני שומעת קול נשי שואל אותי
"מה המצב?", למה שלמישהי יהיה אכפת ממצבי כרגע, אני לא חולה,
אני רק מחרבנת, זה הכל, "בסדר" עניתי חרישית, "הכל טוב?", אני
לא מאמינה, מה אני במקבילית המוחות? מה המפגרת הזו חושבת
לעצמה? " כן, הכל טוב!, עניתי בציניות בולטת וקיויתי שבכך
יסתיים הדיאלוג ההזוי הזה, "מה את עושה? טוב, פה שברת שיא גברת
מסתורית, הרי גם אם אעשה אלימינציה לתשובות האפשריות לשאלה זו
במקום כזה,לא אוכל שלא לצאת מפודחת אז אין בעיה,אענה לך בכנות,
"אני מחרבנת!", שתיקה רועמת עטפה את חדר השירותים עד אשר שמעתי
את המשפט שחרץ את דיני "חכי שנייה, יש כאן מישהי שחושבת שאני
מדברת איתה",בת זונה! כל הזמן הזה, כל הדיאלוג ה"מחורבן" הזה
היית בפלאפון שלך?, מה אני אמורה לעשות עכשיו? כמה זמן אני
אמורה להמתין עד שאוכל להגיע לחוף מבטחיי-דלת היציאה מהשירותים
מבלי לפחד שהיא אורבת לי בחוץ רק מתוך סקרנות לדעת מי המטומטמת
ששיתפה עמה פעולה. ישבתי על האסלה כשמלאכתי כבר הסתיימה לה,
אדי זעה וריח אופפים את חדר השירותים, עוד מעט מתחיל שיעור...
אני כלואה באזיקים דמיוניים בתוך השירותים, הסתכלתי על השעון
וראיתי כי חלפה כבר רבע שעה מאז התקרית. יצאתי מהתא כאילו אני
אחרי שיעור ספינינג ב"הולמס פלייס", הסתכלתי על עצמי במראה
הייתי חיוורת, חייכתי לעצמי, אחרי הכל מי יאמין לה גם היא תספר
את זה
ידוע שבנות לא מאוננות, לא מפליצות ולא עושות קקי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ומה עם הבנין
השני?







יגאל עמיר,
מופתע בשיחה עם
אחותו הדס כשהיא
סיפרה לו
שהורידו את בנין
התאומים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/1/10 10:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר מאלבוגט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה