|
בעיניים מזדקנות אלו - לא הבטתי שנים.
הרגש שפעם בתוכי,עמד מלכת - כשנפרדה דרכנו.
החיבוק הזה - להרגיש את השלם.
החיבור הזה - שלאף אחד לא היה.
וכמה שחיפשנו - ובפגישה אחת קצרה...
הרגש שעמד מלכת - סטר אותי אל עולם של חלומות.
זה עולם אחר- ממנו נקרעתי לפני שנים.
כאילו לא ניפרדנו בכלל.
המבט הזה - שנותן לי שקט,
מרחיק אותי מהטירוף, מכל הפחדים שלמדתי,
מרחיק אותך מבילבול, העולם שלך פרוע עכשיו.
ושנינו מצאנו סוף כל סוף שקט.
העולם שלנו - בו אור ועצמה,
הוא זה שמחזק אותנו.
וכמה שחיפשנו - בפגישה אחת קצרה. |
|
|
לאחרונה כל מיני
כותבים התחילו
לחתום פה בשם
צוות הכותבים של
האנציקלופדיה
בליטניקה. אז מה
אם אנחנו
במנוחה, או
שותים קפה כבר
חודשיים, זאת
סיבה להחליף
אותנו? תנו
סיבה! תנו סיבה!
אה, נתנו
בעצמנו, נו
שוין, אנחנו
מבקשים שתפסיקו
לכתוב בשמנו,
אתם מקלקלים לנו
את השם הרע
שעשינו לעצמנו.
האנציקלופדיה
בליטניקה,
מהדורת הפסח
2001. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.