|
חלונות שקופים של דעת
נושקים לעיניי באור נאון כחול
טבחים בשחור זעים בווילון
נשימות קצובות רגש.
זהב בוהק מפסלי המלאכים
כנפיים עטורות בלבן
חללים אפלים של הכרה
כלונסאות על פני המים.
נורות להט מצהיבות
במיתרי הנפש הנזקקת
חום החדר לוחש בתבנית
שעות שנשכחו מאחור.
נערה עם פנים של ילד
נעה על פני המסך
מילים שקופות למגע האור
הרעד אוחז בכפות הרגליים.
http://unr.co.il/zackheim
http://unr.co.il/eternalentity |
|
|
הלוואי והייתי
עמוק כמו שאני
יומרני.
שלומי שבן,
באינטרוספקציה
נוקבת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.