|
הנה הצצת מן החרכים
ותפסתני כשבוי חרב,
את שנותרת מרותקת בקסמו של המדבר -
נעמי.
שפכתי שיחי בפנייך,
אל הגן קראתיך,
ואת היית הגן
ואת היא המדבר.
היית לי כלהט החרב המתהפכת בין שני כרובי הידיעה.
מהיום, קראנה לי מרא
כי אבדת לי ולא מצאתיך עוד
התנערי,
מעפר קומי.
אל אשר תלכי אלך
ובאשר תליני אלין.
עשי בי כרצונך. |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.