|
בזכות המלחמה הזו חזרנו לעצמינו
בזכות המלחמה הזו
שנדמה כי לא נגמרה
או שצלילי החרס המכה ברצפה
עוד עומדים בחלל שבנינו
ואני שורקת אויר דק המרעיד אותם
מאוזני לאוזנייך,
הבנתי.
להיות או לחדול
בזכות המלחמה הזו
ישבנו חבוקים בסלון
ללא תחשת ההתנוונות הידועה
וללא יצר הרפתקנות
ללא מילוי דו"חות
והקריינית פרצה לשידור
ומנתה את המהלכים עד כה
הרסה לנו את הסרט
ואני הבטתי עלייך בפנים מודאגות ולחשתי
אין לי ארץ אחרת ואין אחר מלבדך
ואתה חבקת אותי חיבוק כזה צידי
ובהית במסך
ואני הבטתי בך מביט קדימה
ורציתי להתעבר ממך
כשהטילים בחוץ ישרקו אתה תקרע את חולצתי
ואני אתן לך עיטור של גבורה
וכשימנו את המחדלים אני אזעם בנאום תוכחה
שיעניין את יושבי השולחנות לידינו
ואתה תהנהן ותמזוג לי עוד יין
וכשמפלס החרדה יעלה
ואלד פרי בצער
והוא יוגש לי עטוף בתכריכי הולדת
כתוכחה,
השלכות,
מסקנות ועידה
אני אשקע בדיכאון שלאחר לידה
וכשיקריאו את שמות ההרוגים
אני אבכה ללא שליטה
לא אוכל לעצור את הדמעות
על השנים הארורות שחלפו
לפני שפגשתי אותך
ואתה תעשה איתי
מין פיוס |
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.