חלפה שנה,
כמעט,
רוח הרים, שמיים קודרים,
ואת,
מתת-אל,
לפני המחנה, לפיד בוער
לפיד שמאיר,
ועובר
מול ההרים שאהבת,
מתת,
מול ביתך
ילד נופל
וצוחק
חיוך אחד שלך, עולה בזיכרון
מבהיק כמו השמש,
אחרי הגשם הראשון
ואת הגעגוע,
כמו מחט דקה הננעצת בבלון נפוח,
אני מזיל עכשיו דמעה אל מול הרוח
ונושם
את עוד כאן,
משפט זוכר, חיוך זוהר,
לפיד עובר,
ביום אחד באוקטובר
נכתב ביום השנה למותה של מתת רוזנפלד-אדלר
שנרצחה בידי בני עוולה בדרך העולה ירושלים, בצומת גוש-עציון
ביום השישה עשר לחודש אוקטובר של שנת 2005 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.