מוקדש לאבא שלי.
לא פחדתי להיות, להיות איתך
בימים הנוראים.
והייתי קרוב והייתי רחוק
וחשבתי על אלוהים.
אם יש קירבה, ויש כזאת
אז האם היא מספיקה?
כי אחרי הכל בסוף היום
מה נשאר לי, מה נשאר לי ממך?
אם תרצה לקרוא בשמי בקול
אני נמצא כאן לידך,
הילד שבי תמיד מתקרב
ורוצה לגעת בך.
בין מילים שקטות ושברי מבטים
יש פחדים חשופים על כרית.
לא הצלחת לישון, היה לילה קשה,
ונשארתי קרוב להביט.
חלון סגור,
קשה לנשום
קח אוויר, לריאות,
ותמשיך לחיות.
שאיפה, נשיפה,
תנשום בשבילי,
תסתכל עלי,
ותלך, ותלך אחרי.
הייתה אוניה והיו אנשים
הם טבעו, ואתה המשכת לחיות.
מי הבטיח בכלל חיים קלים?
סיפורים ומעשיות.
איזה ילד יפה שקורא בשמך
ומוביל אותך לשדות,
אל ירוק אינסופי מול וילון שמסתיר
אני מסיט שתוכל כבר לראות.
חלון סגור,
קשה לנשום
קח אוויר, לריאות,
ותמשיך לחיות.
שאיפה, נשיפה,
תנשום בשבילי,
תסתכל עלי,
ותלך, ותלך אחרי.
החיים חזקים הם כל כך סופיים
זה מפחיד ומגביר רגשות.
אם הייתי יכול להגיד את הכל
אז היית נותן לי לבכות.
מנורה קטנטנה נדלקה בשבילך
בשבילי מאירה את היום.
בוא נברח ונשכח את כל מה שהיה,
כי עכשיו זה הזמן שתנשום.
חלון סגור,
קשה לנשום
קח אויר, לריאות,
ותמשיך לחיות.
שאיפה, נשיפה,
תנשום בשבילי,
תסתכל עלי,
ותלך, ותלך אחרי.
יום שני 06 אוקטובר 2008 |
