אני רוצה לחיות חיים טובים יותר
אבל זאת בעיה בגלל שאני מאוהב.
אני חושב רק על הבתים של החיות האחרות,
ויש לי חשש מהתקווה.
השמים כחולים, ואני שם למעלה, רוצה ללכת אל האל.
הקשיים שעברו עדיין לא חזרו אליה.
ציפורים עפות ואני רוצה לחיות כמו כל שאר יצורי הגן.
כל האחרים חושבים על זה, רק אני חושב על חיי כמישהו אחר.
כנראה שהוא לא קיווה לרצות את כוונותיו אליה,
אבל הוא שמר את זה בשבילם.
האנשים ההם לא ויתרו עליהם, אף פעם לא חייכו לשם,
החיות שמרו זאת בסוד.
רעש הקולות רק גבר וגבר בלי לחשוב עליי,
הוא לא יודע כמה סבל זה גורם לראות אותה ככה.
שינוי הכאב חל כתער אש החול, השינוי קרה אחרי
שנים של תסכול.
על הרוח ההיא לא חדלתי לחשוב, כיצד היא הצליחה לקחת אותה
מאנשי כוח השנים.
ניסיתי לאחוז במימיו הצלולים, אך הוא החליף את מקומו כבר
מזמן, ולכן העשב צמצם את צבעיו.
יונת נוח לא חזרה, המבול נמשך, ואני פשוט המשכתי הלאה.
כאשר הוא בענני הרוע, אני בורח בכל כוחי אשר חיכיתי לו כל
השנים.
נשמות הטוהר גדלו בשבילה, אני רוצה כרגיל כמוהם.
טובת האדם לא עוד רצויה בינינו היום, שנינותו גדלה ודילגה
על הלב.
הסוף לא ידוע, אך לבסוף הוא יגיע אל כולם.
    אתה קובע איך ומתי יבוא סופם של דברים.