נסחפת כמו טיפה בים
מופיעה, נעלמת
נמצאת תמיד בזווית העין
שקטה כמו הסתיו
עצובה וכואבת
ניצבת כמו סכר אל מול סחף הזרם
של מה שכבר עשו כולם

היא ניצבת על גבעה
אצילית אך מתמסרת
תמיד היא כאן, תמיד מחוץ להשגתי
היא יודעת לזכור, לפענח כל רמז
מחשבותי נישאות אליה מבעד מסך היומיום

אין לה שמץ של מושג
מה היא בשבילי
אין לה שמץ של מושג קלוש
היא עומדת בשממה, אוחזת דגל
היא הולכת לאיבוד

היא תמיד נגישה ותמיד מרוחקת
ממהרת בחול חסרת עקבות
מפחדת מעצמה, עירומה כמו בשלכת
ומלבלבת שוב כשקרן שמש יחידה נוגה עליה
מבעד לקרע בענן

אין לה שמץ של מושג
מה היא בשבילי
אין לה שמץ של מושג קלוש
היא עומדת בשממה אוחזת דגל
היא הולכת לאיבוד...

אין לך שמץ של מושג מה את בשבילי!
אין לך שמץ של מושג קלוש!
את המגן היחידי שלי מפני עצמי
כשאני הולך לי
לאיבוד...