ליאורה ברנשטיין / סמבטיון |
מתרסקים במימי הנהר הסוער
טורי קצף לבן מבעבע
מעבר לדלתות המתכת
מוטחים בקולות חבטה
מציירים באוויר העמוס ניצוצות
ורסיסי מים טחונים
פורץ השאון ומתנועע
מקצה העולם ועד סופו.
וביום השביעי משתתק ונח
כאספקלריה של מים תמימים
כנחש כסף שטוח
סמבטיון.
בלאט מתרוממות דלתות ענק אינסוף
נחשול דממה מציף התבל
מקצה אל קצה.
יש גל נסתר של בין ערביים
עולה ממערב
בצעיף דממה כורך עירי
עת שמש ליצועה תצנח
וים תיכון כתום אדום
שולח רטט אל שחקים
גלגילים פוסקים לפעום
מנגנון עובר לדום
שוטף שקוף סמוי קורן
שלא מכאן עלמא הדין
אין בו ממד אינו מפה.
והיונים הומות, והיונים קוראות,
מלהגות ומנעימות סביב,
אינן פוסקות,
אותי נושאות בכנפי סתר
מעלה, ממריאות,
ואני מאזינה לשקט - במרפסת.
[את היצירה בניקוד אפשר לראות ב:
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=43713&code=1626
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|