|
שוב התאהבת
הנער פורט על מיתרי לבך
והשדים בעריסה צורחים
מקהלה של זיכרונות
ספרי לחברייך
הכי על הפצעים
כי המרחק מפריד ביניכם
(וטוהר לבו)
מתחי עצמך עד קצה גבול הטופר
את בשרו החי לא תחושי
לא תאמדי על טיב ריחו
לא תמחי זעה מתלתליו
לא תראי את עורקיו פועמים
בשאננות כמו נחלים בתלם
וגואים אל חמוקיו
ללפות אותו ללא מנוס
לא תוכלי
הוא חופשי
ואת כבולה לשאול |
|
|
-אמנון.
-מה?
-אני אוהב
אותך.
-עזוב, אני לא
בקטע.
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט
בעוד דו שיח
נוגע ללב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.