[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








31.1.09

אלה היו ימי גן עדן בין המלחמות
כשהאכלתי חתולים בחוץ, מתחת למרפסת;
השמש זרח בצהוב כמו זכוכית
והעציצים שלחו ענפים חנפים אל האור.
לא ירד גשם והשקינו בבקבוקים,
מלאך המוות ישב בפינה בשקט ועישן סיגריה,
אני בלעתי ויטמין סי נגד החיידקים
[שנחלצו מקיפאון עידנים]
ואמרתי תודה על החיים ועל הרגע,
כי מחר יהיה חושך וכבר אבד לי מניין הקרבות.
עליתי מהר למעלה, לפני שיפרחו המילים
ורשמתי שיר של חשמל ואותיות פורחות במחשב.

זהירות. שביר.


אֵלֶּה הָיוּ יְמֵי גַּן עֵדֶן בֵּין הַמִּלְחָמוֹת
כְּשֶׁהֶאֱכַלְתִּי חֲתוּלִים בַּחוּץ, מִתַּחַת
לַמִּרְפֶּסֶת,
הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח בְּצָהֹב כְּמוֹ זְכוּכִית
וְהָעֲצִיצִים שָׁלְחוּ עֲנָפִים חֲנֵפִים אֶל הָאוֹר.
לֹא יָרַד גֶּשֶׁם וְהִשְׁקֵינוּ בְּבַקְבּוּקִים
מַלְאָךְ הַמָּוֶת יָשַׁב בַּפִּנָּה בְּשֶׁקֶט וְעִשֵּׁן
סִיגָרִיָּה
אֲנִי בָּלַעְתִּי וִיטָמִין סִי נֶגֶד הַחַיְדַּקִּים
[שֶׁנֶּחֶלְצוּ מִקִּפָּאוֹן עִדָּנִים]
וְאָמַרְתִּי תּוֹדָה עַל הַחַיִּים וְעַל הָרֶגַע
כִּי מָחָר יִהְיֶה חֹשֶׁךְ וּכְבָר אָבַד לִּי מִנְיָן
הַקְּרָבוֹת.
עָלִיתִי מַהֵר לַמַּעְלָה, לִפְנֵי שֶׁיִּפְרְחוּ הַמִּלִּים
וְרָשַׁמְתִּי שִׁיר שֶׁל חַשְׁמַל וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת
בַּמַּחְשֵׁב.

זְהִירוּת. שָׁבִיר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
WTC - Where
Towers
Collapse...


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/09 7:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאורה ברנשטיין

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה