כשהערב עוטה צבעי ארגמן
והברוש מתעטף בזהב שחוט
מספרת אם לבנה הקטן
גן כזה יש למעלה, כולו שלמות.
חולם הילדון על קרני הזהב
אילנות של זהב ויערות של זהב
עת הברוש מתייפח באופל הליל
כשחובט בו הרוח המיילל
הערה: יצירה זו מסמלת בעיניי את האמונה הטהורה והיפה והזכה
ביותר כשהיא מוטמנת בלבו של ילד לראשונה בעת האינטימיות הבלתי
אמצעית בינו לבין אמו, ליד משכבו, כשהיא לוחשת לו את תמונות
התפארת, וחודרת לדמיונו ולחלומותיו - ולעומתה המציאות, החושך,
הלילה, הרוח החובטת, והברוש המיתמר לשמיים כמו מגדל של קתדרלה
(זאת יצירה של איטלקי) אבל אינו נוגע, והוא בוכה והוא חזק.
והיא נמצאת באחורי ספר לימוד האיטלקית שלי מקדמת דנא, שמונה
שורות כה פשוטות וקלות, ועם זאת, כנראה שנכס צאן זהב של השפה
האיטלקית.
נ.ב. כשתרגמתי, תרגמתי את המילה RAMI כ"קרניים" ואחר כך הסתבר
לי שהכוונה ל"ענפים", אך אני מעדיפה את התרגום המקורי
הספונטאני של עצמי.
וחשבתי לתומי שהייתי שולחת את היצירה הזו כתזכורת לאפיפיור ,
נציג ה עלי אדמות, VICARIUS DEI, אשר מקבל לחיקו מכחישי שואה
וסולח להם בשם אלוהיו, כי הוא רוצה לשרוד...
כל החושך שבעולם לא יכול לכבות אור של נר אחד קטן
20.1.09
