מיכל תותי / מתי? |
מבכה על רגע עצוב-שמח ככמהה לחרש תחושה מאפיל.
אינטרפטציה של דמעה כובלת על אפרוריות זמנית שתתבהר בהמשך.
חיוך שעולה ואינו מושלם מחפש את הזמן השמח, החם.
אופטימיות מרבית בעת זמן חשיכה כתרה אחר כובלנות אטומות בציפיה
למתיקות הזמן אחר.
עכשיו כבר לא ועכשיו אולי, הזמן יגיע-מתי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|