|
בגיל מסוים
אחרי שחוינו כאב כה רב בחיינו
אנחנו לא מרגישים יותר בכאב
אנחנו לא מבטאים את המילה כאב
אנחנו לא משקפים בעינינו זיק של כאב
עינינו חתומות, אטומות הבעה
נושאות בטיפת הגאווה האחרונה
את התחושה הרחק מגופנו
ואנו בוהים בחלל בדממה
בהשלמה עם גורלנו
מחשבים את הקץ
נודדים, זזים לקראת
האור הגדול. |
|
|
אני חושבת שמשהו
חי באמבטיה
שלי... תראו,
עולות בועות,
אמאלה!
שושו. (וכן,
שושו מודעת
לעובדה שפלוצים
הם לא דבר חי.
אז מה?) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.