|
בגיל מסוים
אחרי שחוינו כאב כה רב בחיינו
אנחנו לא מרגישים יותר בכאב
אנחנו לא מבטאים את המילה כאב
אנחנו לא משקפים בעינינו זיק של כאב
עינינו חתומות, אטומות הבעה
נושאות בטיפת הגאווה האחרונה
את התחושה הרחק מגופנו
ואנו בוהים בחלל בדממה
בהשלמה עם גורלנו
מחשבים את הקץ
נודדים, זזים לקראת
האור הגדול. |
|
|
אם השנאה היתה
פרח, והיתה
מגיעה סופת
הוריקן, או
טורנדו, או
טייפון, היה
הפרח נשאר
במקומו ואף חלק
ממנו לא היה זז
בכניעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.