אני זוכרת איך פעם כשישבנו בחצר
אמרתי שאני כבר רוצה להיות גדולה
ואתה חשבת ברצינות, שבעיניי הייתה טעות,
כי זו לא הייתה הכוונה
ופתאום הדשא קצת מדגדג באצבעות
והעלים מכסים אותנו בכמויות
ומותירים את העץ עליו נשענו
חשוף לציפורים המנקרות

אתה זוכר איך פעם כשפחדתי נורא
הבטחת שלעולם תשמור עלי,
ואני נרגעתי ושמחתי כשקיימת הבטחתך
אבל לא התכוונתי שתלך לפניי...

חזרתי למקום שבו הבטחנו הבטחות,
שנינו קיימנו ללא הפרות
אבל חבל,
הדברים יכלו להיות שונים
אם היינו מבינים את הכוונות.