|
היום מבליג עצמותיו הרכות
משתני הזמן נסוכים לצורה
מאגנים עמוקים לחישה
אדוות על פני ענני השמים.
פני היופי בוהות לעברי
קרח נמס על פסגות ההרים
הדעת היא הנותנת
לוחות כבדים לחישה.
האור הלבן בעיניי המתבונן
כאב הנפש הפצועה
נהר החיים שוצף איתניו
על פני שולי המסך הבלה.
צבעים דהויים של עוצמה
נושבים על פני אדמת הארץ
דגלים שסועים של רוח
מאגנים זרים לאלוהי הגשם הטוב.
|
|
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לאשר
יצירות, רק עם
יותר אגו ופחות
תהילה.
אחמד אחמד,
הפועל השחור
בבמה, שעשה עושה
ויעשה את שניהם
אבל חושב
ברצינות להתחיל
לכתוב סיפור כי
ככה אי אפשר
להמשיך! אפשר
לחשוב שאני מקבל
משכורת על זה,
אפשר, אבל עדיף
שלא כי אחרת זה
יכניס אותי שוב
לדיכאון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.