|
היום מבליג עצמותיו הרכות
משתני הזמן נסוכים לצורה
מאגנים עמוקים לחישה
אדוות על פני ענני השמים.
פני היופי בוהות לעברי
קרח נמס על פסגות ההרים
הדעת היא הנותנת
לוחות כבדים לחישה.
האור הלבן בעיניי המתבונן
כאב הנפש הפצועה
נהר החיים שוצף איתניו
על פני שולי המסך הבלה.
צבעים דהויים של עוצמה
נושבים על פני אדמת הארץ
דגלים שסועים של רוח
מאגנים זרים לאלוהי הגשם הטוב.
|
|
|
למה תמיד דופקים
את השניצלים??? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.