קיים חדר סגור
על מנעול ובריח,
דר בו איש אלמוני
עם קבוע זניח.
מחלק את עצמו
באלפי אופנים,
על מנת שידע
את השטח בפנים.
הוא סוכם את עצמו
בכל יום מחדש,
מקווה לאמוד
את ערכו כנדרש.
הוא יודע - יגיעו
חייו לתפנית,
אם יחסום את עצמו
בתוך אות יוונית
אך אבוי, טרחתו
אף פרי לא תעלה,
בדומה אם היה
פונקציית דריכלה.
קל לראות: האדם
הוא צפוף בעצמו,
אף ערכו המוחלט -
משתנה הוא עמו.
והחדר - הוא ריק,
והאיש - בר חלוף.
אי אפשר להשאיף
את האין לאינסוף.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.