|
אתה נוסע עם שמש ראשונית של בוקר
מזכירה טיפות חורפיות של שלווה ואושר
איך נהגנו אז להתכסות בשתי שמיכות
כך שלא הייתה שום דרך בה תוכל לראות
שגם כשכבר הפסקתי לאהוב
נוכחותך לצדי המשיכה לשאוב
מתוכי כל דבר שאי פעם הייתי
עד שגם אני כבר לא ראיתי
שאולי
אותו ענן מתקדם קצת שוב אליי
יהיו לנו ימים של חורף
(אולי הם עוד יהיו)
יהיו לנו ימים של קיץ
(ימים של קיץ שלא ידעו)
רוח קרה
רק לילות של תשוקה
נשיקה חמה
באמצע סופה
(... ואולי
אני רוצה שכבר תחזור אליי... )
אתה לוקח אותי איתך לטיול לילי
מזכיר לי כל דבר שעשית בשבילי
איך נהגנו אז לשבת בפינה שלנו מול הים
רק שנינו ביקום מתמזגים בחיבוק החם
כך שלא הייתה שום דרך בה תוכל לראות
שגם כשעוד אהבנו צפו לי ספקות
בתוכי וכילו כל דבר שרציתי
עד שגם אני כבר לא ראיתי
שאולי
אותו ענן לא מטפטף כבר על פניי
יהיו לנו ימים של חורף
(אולי הם עוד יהיו)
יהיו לנו ימים של קיץ
(ימים של קיץ שלא ידעו) ...
(...ואולי
לא טוב לך יותר כבר בלעדיי... )
12.2008 |
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.