אני כבר לא זוכרת איפה התחלתי לטעות
אני לא זוכרת מתי התחילו כך הצרות והבעיות.
אני לא יודעת איך הייתי ככה טיפשה..
מה שאני יודעת שקשה לי ואני עצובה.
שאני עדיין בוכה, ולא רק בלילות.
לא הפסקתי לחשוב עליכן לשניה, באמת!
חשבתי שאם אני אתעלם, זה ימחק...
אני כל כך מצטערת, אין לי איך לתאר כמה!
כי אין יום או דקה שחולפת, שעליכן אני לא חושבת...

אני עוד רוצה להאמין שאני אחזור אליכן
ואתן תקבלו אותי
גם אחרי כל הטעויות שעשיתי, כי אני מבטיחה לתקן, או לפחות
לנסות... אני מבינה שזה יהיה קשה אבל עכשיו קשה לי לא פחות!

חשבתי שאני מספיק חזקה לבד, אבל אז הבנתי שאני בעצם כלום. אתן
הכל בשבילי, המוח, עמוד השידרה, בלעדיכן אני לא יכולה לחשוב או
לקום.

והלוואי שזה עוד לא מאוחר...
שיש לי עוד מה לנסות
כי עכשיו... הכל אני מוכנה לעשות...

הייתי מסונוורת מהאהבה,
היא עדיין בוערת
אבל אני לא יכולה להיות לגמרי שמחה.
כי אתן הלב והנשמה שלי!
אני יכולה את זה להוכיח!?
אני מוכנה לעשות הכל כדי שזה יצליח!

אני אוהבת אתכן! תהיו בזה בטוחות!
אני מקווה שלכן עוד נשאר עוד איזה גיץ של אהבה, שאני אוכל
להבעיר מחדש...

מקווה שתקראו ותבינו... תזכרו...
אני צריכה אתכן, בטח הרבה יותר ממה שאתן צריכות אותי.
אני כל כך מתגעגעת, ואתן לא כאן כדי למחות את הדמעות שלי.

לכן, הבנות שלי... אם תראו את זה.. ו... תקראו את זה...
תדעו... אני לא יודעת מה להגיד... פשוט אני מבקשת שתקראו...

how i wish you were here
תסלחו לי... בבקשה!

שלכן לעד, וחושבת עליכן כל הזמן!
עמריקי הקטנה שלכן.