עומר שקד / חיבוק שהייתי לוקח |
זה יופייך שזורם בדמי,
ודמעות שזולגות אל הלב,
כשאמחה אותן לא תצטרכי
שאהיה איתך כשקר וכואב.
כי כשקר לך את באה אלי,
ושותה ובוכה וצועקת,
חיבוק מחמם לך הקדשתי
וחזרת אל הקור והשקט.
אך כשאני רועד אין לי מנוס,
אין לי בית שאליו אוכל לברוח,
וכשלי קר ורע לי מאוד,
לא רוצה גם לשתות ולצרוח.
וכשכעס או פחד תוקף,
אין לי מילים לספר לך,
אין כבר מי שאותי ילטף,
רק חיבוק שהייתי לוקח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|