קציר העם היה כמוץ ברוח
תפילת כל חי הייתה לריק
קורבן העם נשב עם הרוח
אכן סר העם מדרכי האלוהים.

ירגז האל על כל חי בחלד
ובזעמו יביא מבול              
ייתן סופה בים, ואדם במוות
כי מרדו בכל מעשי בראשית.

עת יקרא בניו לתיבה                  
לא בא איש לחסות
ומצרה להימלט
וייחר אפו
ועצר יורה ומלקוש

הפך עשיר לאביון
בפתחים יתנו ידם          
שכחה ולקט לא ימצאו            
בלבל שפתם
ולשונם לחיקם תדבק.

בא יום וקצה נפשם
ויתנו קולם לשמים
מקניהם לעולה נתנו
את בכוריהם לקורבן.
ועגל הזהב באש ימוססו

ויקבלו תורתו הקדושה
ובא שלום על הארץ
והעם בציון ישב.

©