דרור בלומברג / השעה האחרונה |
אני מסתפק בתה
שירת ציפורים אחרונה
וכיסא אחד מעץ
להניח עליו את כל
דאגות העולם
רופף לא רופף
להביט בכוכבים הראשונים
מבעד לצמרת העץ
להושיט לך את ידי
ובהכל מבראשית
להתאהב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|