שולי בנג'י / אמונים |
הנסוך בפניך
נפקד צחוקך
שהדהד בגאון,
חסר היום
בלוח ימיך
שנצבע בשחור
בשרבוט עפרון.
נשאר החיוך
בתמונה שבחדר
נשאר מבטך
הצופה בעיני,
חסרה דמותך
במיטה שבחדר
דמעה מעיני
בסתר תגלוש.
חסר אתה
אישי הצנוע
חסר בלילי
הקשה מנשוא,
לסהר אפנה
בלילה כנוע
הרובץ בשחורו
ומביט ממרום.
נשאר זיכרונך
לצדי בחדר
בתא לבבי,
נצור לדורות,
עמך אהובי
אישי הכנוע
אשאר רעייתך
בחיים ובמות.
©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|