|
אני בתוך מקום המחבוא הזה
בתוך תנומה בתוך תנומה
וכאן חריקות של נדנדה
מונוטוניות
כובשות את השקט המר.
וכאן הכול עומד
מחכה לרוח
שתיקח אותי מפה
אל מרחבים
או אל בין האגמים שלי.
ובלי לשפוט אני מרטיבה
את שולי המחברת.
השעה כבר מאוחרת
השעה כבר הפקידה
את עצמה במכס. |
|
|
וואי, אמנון,
איזה שדיים
גדולות יש
לאישתך!
אפרוח ורוד
לאמנון ז'קונט,
ושאף אחד לא
יגיד שהוא לא
יודע לפרגן
לחבריו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.