העליה קצרה מתמיד ונשימתי סדירה ונינוחה לכל אורך הדרך. לא
חשוב איך הגעתי הנה, העיקר שאני פה.
היא נעתקת, הנשימה, רק בהגעה למקום. הגבעה המשקיפה אל העיר
שוממת מאדם, אך מלאת חיים; זנבות חומים פרוותיים מתגלים בכל
סבך שיח, מיני מעופפים מזמזמים להם בדרכם מפרח לפרח, בעלות
המקור מסננות פזמונים מבעד ענפיהן וקרני השמש - כמה שהן פרועות
ושובבות.
ללא נעליים, אני מתקדם אל קצה התצפית ומתיישב ללא מחשבה נוספת.
כל מקום נוח לישיבה כאן.
הדשא הבתולי מלטף את כפות רגלי. מעקצץ ומדגדג באופן שרק הטבע
יכול לעשות, ואני מניח לו לעשות כן.
מבטי מתפזר בין הבתים שלמטה, אל פיתולי גזע עץ זקן, אל ריקוד
הדשא ברוח ואל השמים הצלולים. מעת לעת מתגנבת קרן שמש חזקה
הישר אל תוך עיני, זורה בהן תעתועי אור כתום-סגול-צהוב, ומאלצת
אותי לעצום אותן בחוזקה.
אני מוציא את נגן המוזיקה מהכיס ומחבר את האוזניות לראשי. ידי
נשענות לאחור, פורעות את הדשא הלח בעוצמה, אך במהרה הוא
מתאושש ומתיישר כקודם.
הצלילים מתערבבים בראשי ואט אט, כמו נתונים להשפעתו של כח
הכבידה, נוזלים מטה דרך גרוני, מעל ליבי ואל תוך ביטני.
מדהים כמה מוזיקה עצובה יכולה לשמח.
עת עיני עצומות, אני חושב עליך; מדמה כיצד כשאפתח אותן את תהיי
שם - אידיליה שלי.
את מגיעה יחפה וקורנת, גלומה בתוך שמלה פרחונית, צבעונית ודקה
ויש לך ריח של שמש. והנה אני, יושב פה וחושב מי התחפש למי? האם
את לאביב, או שמא האביב אליך? אני צלול לחלוטין, אך מעולם לא
הרגשתי מסטול יותר.
שערך פזור ברשלנות על פנייך, קצוות סוררים בולטים מעל אוזן
ושיערות בודדות כלואות בין שפתייך.
מלאך לא מושלם שלי.
ללא מילה, את תופסת מקום בסמוך אלי, מאמצת אחת מן האוזניות
ומשתרעת לאחור, ואני בעקבותייך.
אני מביט בך, אך עינייך שקועות בעננים וגיחוך רפה מתגבש על
אותן השפתיים.
שוכב שם, נותן למוזיקה הארורה להפריד בינינו, אני מניח לעיני
להרפות ממך ולהמריא על אל. את נושקת ללחיי בפתאומיות וצוחקת
ועיני נעצמות.
המוזיקה גולשת ומתערבבת ומרעילה לנו את הנשמה, אבל לנו לא
איכפת כי אנחנו צעירים לנצח, האין כך?
לא. את מחזירה לי את האוזניה ונוסקת, וכשפתחתי את עיניי כבר לא
היית שם.
אני מתרומם לכדי ישיבה. הדשא עדיין פראי והשמים עדיין חייתיים.
ארוכות הכנף ממשיכות לצייץ ונראה כי העץ הזקן עומד איתן ברוח
שהתחזקה. והבתים? הם עודנם זקופים. רק את לא פה.
באוזניות השיר כבר נגמר. מדהים כמה מוזיקה עצובה יכולה לדכדך . |
