|
זהב לחשה השמש בשנתה
ופקחתי את עיניי גדול גדול
אהבה לחשה הרוח בגלי הים
קצף עננים בשמים.
ירוק צבע את שדות הדרך הנכונה
אל תוך רקמת הקסם הנשכח
פרשתי את יריעות לבי
על אד העולם הרחב.
כתום של פסטל
מאופק ועד אופק
גבישים שקופים של רגש
מעטרים אישונים באפלה.
רהב השעות קורן בצהוב
חללים פרוצי רקיע
אני נושם לאט ובמכוון
אל תוך הארץ הטובה.
http://unr.co.il/zackheim
http://unr.co.il/eternalentity |
|
|
כמה כייף
לזייף!
-הקב"ן, מנסה
להכיר במציאות,
ע"י התכחשות
נואשת אליה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.