הגר ולנר / זמן |
שניות נוטפות אל תוך ידיי
דקות חורטות עמוק בבשרי
שעות נופלות בכבדות על כתפיי
והימים כגומי נכרכים סביב גרוני
השנייה הקטנה
לא מזיקה כביכול
נוטפת
שישים
פעם
שישים
פעם
נוטפת
וידי מאסו מלסחוב
והתקתוק לא נפסק
הדקה העבה
מתעתעת במוחי
חורטת
שישים
פעם
שישים
פעם
חורטת
ולא נותר עוד מקום
בו אפשר לחתוך
השעה האימתנית
מחכה בפינה
נופלת
עשרים וארבע
פעם
עשרים וארבע
פעם
נופלת
וכתפיי כבר שקעו
מסחיבת השעות
והימים
נ מ ת ח י ם
שבעה
כמו יושבת על מותי שלי
שבעה
וזה נמתח לבלי היכר
עוד סיבוב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|