יוכי פרלמן / אלם |
אבן על פניך ושקט
כמנגינה שובתת.
שקט -
שונה משל אבי השתקן
משל אישי [שמאותו זן].
שקט - כשל אלם בית עולם.
אז מילה מילה משתנקת
נקברת כי תם. בשקט תם
כגופה שסודה שותקת
אבדה דרכה בדרך [לאן?]
כן, פניך אבן ושקט
ושמך אותיות במאוזן
אחריך רגל דורכת
על רגבי אדמה וזמן
בעקבה שובל עצבת
בעקבה גם פרחי אדם.
© אוקטובר 2008
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|