|
אני יושבת פה וחושבת
מה עוד יש להגיד?
מוצפת זכרונות
מתמלאת שוב בתקוות
ומתנפצת באנחות
שואלת את עצמי
מתי ירגעו הרוחות
בזהירות מתקרבת
שלא נתפוצץ
ואתה מהר בורח
מנסה לתפוס מקום מכסה
שלא תירטב מהבול
ואני לוחשת לך חכה
עוד מעט הקשת תצא
קרן אור של שמש
תלטף אותך מבעד לעננים
ואולי אנחנו שוב
נחזור לרגעים אהובים
נהיה רק שנינו
שני אוהבים.
(נכתב 23/12/08) |
|
|
כשהינו תינוקות,
החיים שלנו היו
מושלמים.
רעב? תבכה,
יאכילו אותך.
משועמם? תבכה,
ישחקו איתך.
סיפוק מיידי.
לאן כל זה
נעלם?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.