1
לא התכוננו כראוי לחורף.
נובמבר אורב מעבר לדלת
לחשושי סתיו ספק שם, ספק בראשי.
בלילות צינה מחלחלת, סמויה מתפשטת
חרש נשכבת בינינו, עם שחר נגלית
ונדמה כי מאוד השתנינו.
הסוסים הדוהרים תחתינו מכריחים להישיר מבט,
לזקוף את הגב.
אנחנו אוחזים בכל כוחנו במושכות.
2
בגדי החורף עדיין מקופלים בבטן הארון
בעוד עלי השלכת מוסיפים לנשור
כמו חרטות, יבשים, מצהיבים,
ממלאים את החצר.
חרף המאמצים ישמטו המושכות,
ודאי נמצא כי כפות ידינו מדממות.
נבהל. ניפול על הארץ.
נסער כאילו נוכל כך להפיג את פחד.
אם נגע שוב, זה ילווה בחרפה.
הפצעים שלי יקלפו אותך אלי.
הפצעים שלך יעתיקו את נשימתי.
3
ירד גשם הלילה. אחד מאלו המקדימים את היורה.
השאיר ריחות. לכלוכי דרך זעירים נקוו לשלוליות.
בוץ ועקבות. חלפו החגים. תיכף זה יבוא.
אם נודה באמת, זה כבר פה.
|