פעם רציתי לדעת הכל,
חשבתי שזה יהפוך אותי לכל יכול,
חיפשתי תשובות בערמה של שחת,
מצאתי מחט, מאז לא ידעתי נחת.

מחט דקה שנכנסה עמוק לנשמה,
דוקרת, פוגעת בכל תזוזה לא נכונה,
מזכירה לי שיש שאלות שאסור לשאול,
מוכיחה לי שיש שאלות שאסור לשאול.

ככל שאני לומד יותר,
אני מבין פחות, עומד לוותר,
אני לא יודע למען מה,
אבל מישהו מרים אותי מהאדמה,
בכל פעם שאני זורק את המגבת לזירה.

יש שאלות שאין להן תשובות,
או לפחות תשובות שנשמעות הגיוניות,
ככה,
זאת תשובה,
זאת התשובה הכי טובה שאני מכיר,
זו העונה נכון על כל השאלות,
קצר ומהיר.