בשעת דמדומים מאוחרת בעת שאחז בסיגריה בידו השמאלית,הולך
ברחובות חיפה.רעש ההפצצות מהגבול נשמע עד חיפה. הוא רואה
אמבולנס נוסע במהירות 'בטח חייל שנפצע' חשב לעצמו. הוא רואה
אבל אינו נראה.הוא שומע אבל אינו נשמע.מסוקי צה"ל חגים ממעל
ואזעקת המלחמה נשמעת ברקע. היא לא מעניינת אותו. הסיגריה נגמרה
לו.הוא זורק אותה לרצפה ונכנס לבר השכונתי.ישב על הכסא הראשון
שראה אך הברמן לא ניגש אליו. גם כשהקיש בעצבנות על השולחן.
הדליק סיגריה נוספת.הוציא אקדח מכיסו וירה לעצמו בראש. וזהו
סופו של איש הצללים.