מאירה תמיר / יום המשפחה 2009 |
הלילה מתעורר בי חציו רדום חציו תדהמה
אל תוך אשמורת הבוקר הקרירה
התקווה שבי עדיין לא נמוגה
כוס קפה מתרפקת מתפנקת לה על השידה
מצפה עד עולם
מחשבות מתגנבות לתוכי ובחזרה
בוהק לובן הקיר סביב התמונה
גלים שהתנפצו ברצף בקשר של שתיקה
נאנחו בעצב נספגו אל בטן אדמה
נסחפת אל מקסם
אם בורכתי אהיה יום וליל בכם מתהדרת
אתם לי כל היופי בשלל צבעי הקשת
אם בורכתם היו לי חוויית אם מתמשכת
עולם נעצר בי בין רגע מלכת
לרגע אחד קשוב
זה חשוב כל כך חשוב לי
כל כך חשוב לי שנשוב
הלילה מתעורר בי מתוך ציור עולה תמונה
נסיכות ונסיכים מרקדים בממלכה קדומה
ולס לאוהבים ולס לאהבה
על פני אימא אדמה אוהבת באשמורת הקרירה
הנה דמעה שוב מקצינה בי הנה אני שוב נמסה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|