בנימין וולמן / עת אחרת |
כשהשיר יידום
אמנע מלחשוב על
מילים שמרפות אחיזתן
בקצה רופף של
גשר.
כשהשחר יעלה
אהרהר בדברים
חסרי שחר
כמו אותיות
אשר אינן מתחברות
למילה.
שם
מעבר למלל
אחשוב על מילים
חסרות אחיזה
באין גשר שיזדקק
להן.
כשהיום יטה לערוב
לא אהרהר עוד
באות שנפלה אל
פי תהום.
אולי
בחלוף זמן
אומר לעצמי לעצור
ביום ללא קידוש
וקדיש
מכאן תהה הדרך
פנויה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|