רוני ירושלמי / בוא |
בוא נמעיט במילים,
ונגיד
שהאגו שלי,
שפומפם ופומפם ונופח
לממדי היפופוטם,
לא היה מוכן למכות שלך.
בוא רק נגיד,
בקצרה,
שאני, שבכלל לא הייתי רגילה
פתאום רואה בבואתי,
שק אגרוף
שאומנם עדין נוצץ,
ולא נקרע,
אבל חוטף
וחוטף
ללא הכרה.
אם תראה שאי אפשר
לדבר
ולדבר
ורק לדבר
זה לא מספיק,
כדי שאסתדר.
בחתכים שלי צריך לטפל,
בעיקר אם הם
פנימיים בלבד.
בוא נשתוק,
כדי שאוכל להבחין בטעויות שלי
בשקט.
ואולי אפילו לעצור קצת את הדימום.
בוא לשתוק איתי,
כדי שלא נדע שום דבר
ביחד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|