אפרת יחזקאל / תבכי |
תבכי, ילדה, הבכי משחרר,
תבכי ותביני, אין עולם אחר,
אין לאן לברוח, צריך להתמודד,
אין לנו עוד כוח, אין מה שיעודד.
מפחדת להישבר מול כולם ולבכות,
לא רוצה שיתחילו לשאול שאלות,
והבכי הפנימי רק מגדיל את החתך,
הוא יהפוך לצלקת, לזיכרון ישן שלך.
מסתכלת לאחור, נועצת מבטים,
חיה את העבר, לא את החיים,
בוכה על טעויות שכבר נשכחו,
תוהה על הזדמנויות שמזמן ברחו.
כך לא עושים חיים, ילדה,
כל לילה במיטתך, בסתר בוכה,
מזמן כבר שכחת שההווה קיים,
חיי אותו עכשיו, את העבר זירקי לים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|