|
רק לדקה, צחקה
רק לדקה אחליף אותה
אמרה אז הציניות
התמימות כבר תחזור ואלך לי לדרכי
עוד לא חזרה
הבעתי סימן של דאגה
אולי נחפש אותה הציניות קרצה
בואי לשדות
נדמה לי ששם היא היתה
אורו עיני
נכון התמימת ואני טיילנו שם רבות
אך השדות היו מכוסים בטון אפור
איש כועס צעק ודרש שנלך ומיד.
לרגע מחליפה
לא ראיתי שהיא צינית
ואני הייתי אז תמימה
אז כשעוד היתה
צחקתי אהבתי
איפה התמימות המקסימה
היא לא חזרה
מאז לא חזרה ולא בקרה
התרגלתי לציניות
בלגלוג על דברים משונים בלינו יחדיו
עד שאתמול
בסרט ישן על אהבה
נדמה לי שהיא היתה
יצאה מהתמונה
היא מצחיקה
הציניות שוב לגלגה
כן מצחיקה כמעט לא זיהיתי אותה
עברו הרבה שנים
איזו טפשה יחד צחקנו בקול
למה אז בלב הרגשתי מן צביטה חזקה
לרגע מחליפה
לא ראיתי שהיא צינית
ואני הייתי אז תמימה
אז כשעוד היתה
צחקתי אהבתי
איפה התמימות המקסימה |
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.
משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.