שוב את מפתיעה אותי כהרגלך בקודש, אני אוהב להיות מופתע.
מעולם לא ידעתי שעזבת את הגורו שלך. ועוד יותר, לא ידעתי שהיתה
לך פרידה קשה.
ובעיקר לא ידעתי שהייתי לך לעזר, עד רגע קבלת המכתב שלך!!!
משמע, מעולם לא כיוונתי את עצמי אלא רק לעזרה ואת לקחת אותה
לכיוונייך.
וכנראה שעשית עבודה טובה מאוד.
גם בעניין הגבר שלא היה לך במשך 27 שנים, אהובך, בעלך שנפרדתם
בכאב כה רב לפני 27 שנים. במכתבך לא היה ברור לי כלל מי זה
האיש הזה... וגם לא התיחסתי לשם שלו, עצמו.
רציתי למצוא אותך מאושרת. ואני מקווה שהחזרה לנזירות יחד עם
הניסיון של ההתאהבות
והידע הנרכש מכך, יאפשרו לך לפרוח מחדש בגדול.
אין לזה קשר להשתתפותך או לא באח הגדול.

כן, בהחלט אפשר לכתוב תסריט בשניים. את כותבת, את שולחת לי,
אני מעיר לך הערות בצבע אדום,
את מתקנת, שולחת לי, אני מדריך אותך בכתיבה, בצורה, בטכנולוגיה
ואת מביאה את התוכן הרגשי
והאנושי, האחוותי, וכל דבר שיהיה בו חשיפה, אינטימיות ואמירה
נעלה.

את פשוט כותבת נפלא
ושיתוף הפעולה יפרה את שנינו.


31.12.2008