אהבתינו הגדולה הממלאת
שהפכה חסרת ערך
נשכחת מהלב
פרוסה לחתיכות בתוך זיכרון מחשב

בתוך המגירה הבושם הישן
צרוב בזיכרון ולעולם לא מתנדף
וריחו נמצא עודף מנשים זרות
לוחץ על כפתורי הגעגוע

אאא...

אהבתינו השונה המשתנית
עכשיו היא נקודה בזיכרון המתרחק
עכשיו היא גב שמתחמק
שמטשטש ומוחק

בתוך המגירה הבושם הישן
צרוב בזיכרון ולעולם לא מתנדף
וריחו נמצא עודף מנשים זרות
לוחץ על כפתורי הגעגוע

אאא...

אהבתינו הגדולה הממלאת
מה היה שם באמת?