|
אהבתינו הגדולה הממלאת
שהפכה חסרת ערך
נשכחת מהלב
פרוסה לחתיכות בתוך זיכרון מחשב
בתוך המגירה הבושם הישן
צרוב בזיכרון ולעולם לא מתנדף
וריחו נמצא עודף מנשים זרות
לוחץ על כפתורי הגעגוע
אאא...
אהבתינו השונה המשתנית
עכשיו היא נקודה בזיכרון המתרחק
עכשיו היא גב שמתחמק
שמטשטש ומוחק
בתוך המגירה הבושם הישן
צרוב בזיכרון ולעולם לא מתנדף
וריחו נמצא עודף מנשים זרות
לוחץ על כפתורי הגעגוע
אאא...
אהבתינו הגדולה הממלאת
מה היה שם באמת? |
|
|
אני אפילו
סיפרתי את בועז
רימר!
הספר של ההוא
האדום מלמעלה
מתגאה בעצמו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.