אני מסתכלת עליך,
התחלתי לבחון, כבר הרבה זמן... יושבת עומדת, משנה תנוחות,
לא מאי נוחות רק כדי לתפוס זוית ראייה יותר טובה, כדי לא
לפספס,
לא לפספס אותך את הדרך שבה אתה משאיר את הדברים והרגש שאתה
משאיר אצלי,
לא לפספס את הרגע בו אתה הולך...

הדרך בה החלטת להסתכל על החיים בגלל ה"היא מה שמה" ואני יודעת
שזה כבר ממזמן אבוד לי, איך אפשר לשנות את הגישה שלך שנפגמה
בגלל אהבה ראשונה כ"כ כואבת ולא ברורה.

אז כן... קבענו ונפגשנו,

הפגישה הראשונה - מביכה אך עם זה מצחיקה, השגנו משהו

בפגישה השנייה - עשיתי טעות, כן גם תורי הגיע בעשיית השטויות,
אבל התגברנו על זה בכך שאתה היית, כמו תמיד, הג'לטלמן המושלם

פגישה שלישית - כמובן ידידתינו ה"רומנטיקה" מה לעשות זה עושה
הכל וישבנו לנו בבית קפה ה"הוא" שתינו שוקו כמו שני ילדים
קטנים החזקנו ידיים וצחקנו על שטויות קפאנו מקור וחיבקת אותי
כמו שרק אתה יכול ואז הרגשתי, התגברת על הטראומה שה"היא מה
שמה" השאירה אצלך כמזכרת.

פגישה רביעית - כן! התבגרנו, היה כיף להתבגר איתך, אז הרגשתי
כל כך שברירית לידך ואתה שמרת עליי כמו תמיד כמו שרק אתה יודע
באימרה של: "נפוצץ אותו מכות..." אז צחקתי כמו תמיד...

ואז הלכת... וזו הייתה... הפעם האחרונה... הפעם האחרונה לקשר
שמהרגע שהתחיל רק דמיינתי איך ימשיך, איך אני אתגייס ואתה
תסיים את העתודה ואז תתגייס ואני אשתחרר ועדיין נהיה יחד כי...
זה היה כל כך חזק, כנראה חזק מדיי כי... הרגשת שלא תוכל לתת
מספיק לא עכשיו

אז החלטנו שזהו ו... היה נחמד אבל...  ואתה אמרת שאתה רוצה לתת
יותר ובעצם... לא תוכל... לא עכשיו עם האוניברסיטה והמרחק
שמשחק בינינו תפקיד

אז היה עצוב ועדיין עצוב אבל בסופו של דבר היית עוד סיפור
בחיים שלי, סיפור קטן בתוך ספר ה-ספרים הגדול שלי - החיים,
ואני שמחה ועצובה ואני כבר לא יודעת בדיוק איך אני מרגישה
אבל... בהחלט לא מצטערת, לא מצטערת על חצי שנה מדהימה של
שיחות, על עוד שלושה חודשים של שיחות של שעות על גבי שעות
בטלפון ועל... חודש וחצי הכי נפלא שהיה לי כבר שלוש שנים
אז...

מ. תודה...