השיר האהוב שלי...
צבא, עימותים וקונפליקטים עצמיים
שמתעצמים כאשר יום השיחרור מגיע... אחי שנתיים בחו"ל
זה נולד נכתב ב29 לדצמבר 2004
מבסיס מבוא דותן, גזרת ג'נין
נמאס לראות מליון נשים יפות בטלוויזיה,
כשאני והחבר'ה עסוקים במלחמה.
מאחורי הקווים הירוקים הכל אפור, לבן שחור
ועל מה בדיוק אני נלחם פה על מה?
מליון דברים איבדו את ערכם בפני,
ורק החיים דבר ראשון, עליון בעיניי.
אני יושב לבד בחדר, חושב שוב עלייך,
ועל כמה שאני רחוק מכאן
מליון שנות אור אני עובד פה בשבוע,
קו השפיות מיטשטש כמו החוף.
עבר זמן רב מאז שאלתי מדוע,
הכל נעלם והגבול כבר רחוק
בדרך עיוורת האנשים פה טובעים,
יש כאב שמוסתר על ידי חיוכים.
לאט לאט עובר הזמן הלא ידוע,
אני כולי נשאר עטוף בנשיקות של מלחמה
עבר כבר שבוע מאז הסרט בו בכינו,
החוסר ודאות משגע את כולם.
אני והחבר'ה נפגשים אחרי אירוע,
בפנים תחושות מעורבות של סליחה ושל נקם.
אני לא אותו ילד שהיה בי לפני שנתיים,
אדם אחר מישיר מבט מהמראה.
לשנינו יש את אותן העיניים, שבוכות
מתמונה שמזכירה כמה שאת יפה
מאוחר מדי לחשוב אם עכשיו זה בסדר,
הוא עבר, לא ישוב עד לפעם הבאה.
יש דברים כמו ניצחון שמתגלים בסתר
ההפסדים בעיוורון בשם קדושה
בדרך עיוורת האנשים פה טובעים,
יש כאב שמוסתר על ידי חיוכים.
לאט לאט עובר הזמן הלא ידוע,
אני כולי נשאר עטוף בנשיקות של מלחמה
